החלטה בתיק ב"ל 27194-09-10

1.         התובעת היא אלמנתו של המנוח אהרון מנשרוב (להלן: " המנוח") אשר הלך לעולמו מדום לב, ביום 28.05.09.

תביעת התובעת לתשלום גמלת תלויים נדחתה ע"י הנתבע, מהנימוק שהמנוח לא נפטר עקב תאונת עבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, ומכאן התביעה שלפנינו.

2.         אין חולק כי המנוח עבד בסבלות אצל מר יוסי עטיה העוסק בהובלות רהיטים, ונפטר, כאמור, ביום 28.05.09, עקב דום לב במהלך עבודתו, (להלן: " האירוע").

עוד אין חולק כי המנוח התחיל את עבודתו אצל מר יוסי עטיה בתחילת חודש 5/2009, בתפקיד סבל ועוזר נהג בהובלות, כאשר לפני שהחל לעבוד בעבודה האחרונה עבד במחסן בחברת אל כל בנצרת ולפני כן במפעל טאואר במגדל העמק.

 3.        הצדדים חלוקים בשאלה האם התרחש אירוע חריג בעבודה, שבעטיו נגרם       למנוח דום הלב.

 קיומו של אירוע חריג הוא תנאי להכרה באירוע כ"תאונת עבודה", כמשמעה   בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995.נ

4.         גרסת התובעת:

לטענת התובעת, פטירת המנוח נגרמה עקב אירוע חריג בעבודתו. לדידה, בזמן האירוע עבד המנוח תוך הפעלת מאמץ מיוחד, וזאת במיוחד נוכח העובדה שיום העבודה בו מדובר, היה לאחר 10 ימים בהם שהה המנוח בביתו במנוחה.

התובעת הסבירה כי המנוח עבד במשך חייו בעבודות שלא חייבו מאמץ פיזי מיוחד, עד שנת 2007 עבד המנוח בחברת "טאוור אלקטרוניקה" כאחראי על משלוחים-תפקידו היה בדיקת המשלוחים לאחר אריזתם, לאחר מכן עבד המנוח מספר חודשים בבית עסק "אלקול אלקטרוניקה" בנצרת עלית כאורז רמקולים, ולפיכך בעברו התעסוקתי של המנוח לא נכללה עבודה "פיזית" שהצריכה מאמץ פיזי מיוחד או חריג, והתובע לא היה מורגל לעבודה פיזית מסוג עבודת הסבלות בה עסק עת קרות האירוע.

            עוד הסבירה, כי בתחילת חודש מאי 2009 החל המנוח לעבוד כסבל אצל יוסי עטיה, בעבודת הובלה וסבלות של ריהוט, סלונים ופינות אוכל, עבודה אשר דורשת מאמץ פיזי מוגבר, קשה ומיוחד, הכולל נשיאת רהיטים כבדים לתוך הבתים.

            לדבריה, עבודתו של המנוח הייתה על בסיס יומי, בהתאם לדרישתו או להזמנתו של מר יוסי עטיה, אשר היה יוצר עם המנוח קשר לפני מועד העבודה ומודיע לו כי למחרת הוא צפוי לעבוד.

לגרסתה, באותו חודש (חודש מאי) עבד המנוח מספר ימי עבודה בלתי רצופים בלבד, ובפועל היה מושבת תקופה של 10 ימים לפני יום פטירתו.

5.         הגרסה שמטעם הנתבע:  

מטעם הנתבע העיד מי שהיה מעבידו של המנוח בעת שלקה באירוע הלבבי, מר יוסי עטיה.

מר עטייה סיפר כי מדובר היה בהובלת רהיטים, וכי הרהיטים היו כבדים, על כן היו מרימים אותם שני עובדים יחד.

מר עטיה עבד לצידו של המנוח ביום האירוע, והיה עד למיחושים שהחל לחוש המנוח תוך כדי העבודה.

בהקשר זה יוער שמעבר לכך שמר עטייה העיד שמדובר היה בריהוט כבד, הרי שגם המנוח, כאשר הגיע לקבל טיפול רפואי, שעה קלה טרם פטירתו, דיווח כי החל לסבול ממיחושים בחזה עקב הרמת משא כבד בעבודה.

באמצעותו של עד זה הוצג תלוש שכר שהופק בגין עבודת המנוח באותו החודש, וממנו עולה לכאורה כי התובע עבד וקיבל שכר בגין 21 ימי עבודה.

העד נשאל אם נשמרו בידיו הרישומים של ימי העבודה באותו החודש, והשיב בשלילה, הגם שציין שתלושי השכר היו נערכים בהתאם לדיווחים שמסר לרואה החשבון שלו, על בסיס הרישומים שביומנו.